עידו גרינגרד

אחרי שירות צבאי בהנדסה קרבית, טסתי לטיול בהודו. אחרי כמעט חצי שנה, קרתה לי תאונת אופנוע כאשר אוטובוס נכנס בי בדרך לוראנסי. נפגעתי בחוט השדרה בגובה החזה ואני משותק מהחזה מטה בכסא גלגלים.

לאחר שיקום של 8 חודשים בהם ניסיתי להלחם בגזירה, התחלתי ללמוד קולנוע ואז אדריכלות.

בשנות ה-20 מלא ההורמונים, בכיתי פעם ראשונה בדיסקוטק שכולם רקדו מעלי. אבל אז לימדתי את עצמי לרקוד בכסא, הגעתי למועדונים לא נגישים ולאט לאט גיליתי את עצמי מחדש.

רציתי להיות שחקן לפני שנפצעתי, ולא ויתרתי – חזרתי ללמוד תוך כדי יזמתי את התצוגות אופנה "אני נכה וסקסי", שלקחה שנה להתגשם ויתרה אפקט חזק בקהילה.

מיד לאחר מן שיחקתי בסדרת טלוויזיה "כתב פלילי".

לאחר מכן עברתי לירושלים עם בת זוג אבל כשנםרדנו המשכתי לניו יורק ועבדתי באדריכלות ולמדתי משחק, מסתובב בעיר הגדולה וחי את החיים שם ובברנינגמן.

חזרתי לארץ אחרי שפגשתי את אשתי, ונסענו אחר כך ללונדון שם למדתי תואר שני בפרפורמנס בדיוק בתקופה של אולימפיאדת הנכים בלונדון – שם ראיתי אוטופיה, אנשים עם מגבלה בפרסומות, בסרטים, אמנות שוקקת – ושם עשיתי הצגה על הפציעה שלי שהיתה בפסטיבל קמדן וגם כיכבתי בפרסומת של הרכבת התחתית.

בחזרה לארץ, פתאום הכל שוב חזר אחורה, גיליתי שאין שילוב מספיק של יוצרים עם מגבלה ובכלל ולאט חזרתי לתחום האדריכלות וההוראה, אבל אז החלטתי לא לוותר כי אנחנו נכים וסקסיים, עשיתי סטאז' האוצרות 'ל פסטיבל אמנות נכות גדול בלונדון ומתכוון לצור שינוי כאן.